חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק בש"פ 5136/04

: | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון בירושלים
5136-04
9.6.2004
בפני :
אדמונד לוי

- נגד -
:
אנואר ווחידי
עו"ד נחמן בטיטו 		:
מדינת ישראל
עו"ד דגנית כהן-וילאמס
החלטה

           בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת נטען, כי בשעות אחר הצהרים של יום 18.4.04, ניגשו שוטרים לבדוק שני כלי רכב אשר חנו זה לצד זה בשביל עפר, במטע של קיבוץ מחניים. באחד הרכבים ישב העורר במושב הנהג, ולצידו הנאשם הנוסף בתיק זה, חסין זבארגה. על פי גרסת המשיבה, כאשר הבחין באחד השוטרים קרב אליו, לחץ העורר על דוושת הבנזין ושעט קדימה תוך ניסיון לפגוע בשוטר. לאחר מכן, סובב העורר את הרכב לאחור, ושעה שחידש את ניסיונו להימלט ניסה אחד השוטרים למנוע זאת, והוא הכניס את פלג גופו העליון דרך חלון הנהג, אולם העורר הלם בו והפילו ארצה. לבסוף, נאלץ הרכב הנמלט לעצור במחסום משטרתי, ושעה ששוטר ניסה לעצור את העורר, בעט בו האחרון וקילל אותו. בגין כל אלה יוחסו לעורר עבירות של חבלה בכוונה מחמירה ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות.

           ביחד עם כתב האישום, הגישה המשיבה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים בעילת מסוכנות. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה זו, ובערר שהוגש על החלטת המעצר טען בא-כוחו המלומד של העורר, עו"ד נ' בטיטו, כי ראיות המשיבה מעוררות קשיים עקב סתירות שנתגלו ביניהן בכל הנוגע לטענה בדבר ניסיונו של העורר לדרוס שוטר.

           עיינתי בדו"חות הפעולה של השוטרים ומצאתי כי אותן סתירות אליהן התייחס הסניגור, עוסקות בעניינים שוליים אם לא לומר זניחים, ומכל מקום אין בהם כדי לשנות את התמונה הכללית, לפיה היה העורר נחרץ בדעתו להימלט מהזירה, וגם כאשר ניסה אחד השוטרים למנוע זאת ממנו, הוא הדפו והסתלק מהמקום בנסיעה מהירה. אולם זה אינו העיקר, הואיל וחשובה ממנו שבעתיים העובדה שהעורר נקלע לאירוע חמור מסוג זה, אף שבאותה עת היה במעמד של אסיר-ברישיון. בשנת 1998 הרשיעו בית המשפט בעבירת הריגה בעקבות דקירתו של קטין וגרימת מותו, ובגין כך הוא נדון ל-7 שנות מאסר בפועל. לא זו אף זו, באותו גזר דין הושת על העורר גם מאסר על-תנאי משמעותי בן שנתיים, בו הוא אמור לשאת אם יעבור עבירות שיש בהן יסוד אלימות, וכפי שעובדותיו של התיק הנוכחי מלמדות, בכל אלה לא היה כדי להרתיעו.

           העורר הינו אפוא מי שבמעשיו הוכיח עד כמה גדולה היא הסכנה הנשקפת ממנו לציבור, ולאחר שמעל באמון שנתנו בו הרשויות שעה שהחליטו לשחררו ממאסר טרם זמנו, נראה כי אין מנוס מהמסקנה כי ההחלטה לעוצרו עד תום ההליכים, היתה במקומה.

           הערר נדחה.

           ניתנה היום, כ' בסיון תשס"ד (9.6.2004).

                                                                                                 ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /שב התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>